מלחמה ושלום — הרומן המפורסם ביותר, ואולי הגדול ביותר של כל הזמנים, מספר את סיפורן המרתק של שורת דמויות ייחודיות, חד־פעמיות, על רקע פלישת נפוליאון לרוסיה בשנת 1812.

מלחמה ושלום הוא בו־זמנית רומן אפי, רומן משפחות ורומן היסטורי; רומן מלחמה, רומן אהבה ורומן פסיכולוגי.

בספר מגוון רחב של גיבורים ספרותיים בלתי נשכחים, ובראשם הדמויות ההיסטוריות של נפוליאון בונפרטה והמצביא הרוסי קוטוזוב, מכאן, והדמויות הבדיוניות המדהימות בחיוניותן של אנדרי, נטשה ופייר, מכאן.

זהו רומן שעלילתו וגיבוריו נעים בין חופש לכורח, בין אינדיבידואליות למציאות חברתית; רומן שכל מי שקרא אותו או יקרא אותו אי־פעם יחזור אליו שוב ושוב.

***
על פי עדותו של טולסטוי עצמו, נולד הרעיון לכתיבת רומן על מלחמת 1812 במהלך העבודה על רומן מחיי הדֶקרבריסטים שהעלה בדעתו עוד בשנת 1856. בתחילה נועד להיות "רומן משפחתי". תוך כדי כתיבה עולה הרעיון על "פואימה", דהיינו, יצירה אֶפית גדולה בדומה ל"איליאדה" של הומרוס ו"פאוסט" של גתה. וכך נעשה ה"רומן" - לאפופיאה היסטורית, שחוטי עליללתה מתארגנים סביב שני מרכזים - ה"מלחמה" וה"שלום".
מורכבות המבנה של "מלחמה ושלום", מיזוגן של מגמות ז'אנריות שונות, האנציקלופדיות הסגנונית, ההפלגות הנועזות בהבנת טבע האדם – מעמידים את יצירת ל.נ. טולסטוי בשורת יצירות-המופת הכבירות ביותר של התרבות האנושית.